דברים שכתבה שיראל ויינשטיין, נינתו

כשחזרנו מהבת מצווה של אורה שרייבר בשבי דרום, נסענו אני ואבא עם סבא גדליה וסבתא חווה בחזור. היה ממש חושך ונסענו על כביש 6 מהר ופתאום היה תאונה וזה, היתי בת 11 בערך ותוך שניה התעוררתי מבום ענק כזה נבהלתי ממש וזה היה בחורף הינו ממש על הכביש שהכול חשוף והיה קפוא.. אבא ישר יצא מהאוטו ואני נשארתי עם סבא וסבתא כולי קופאת מקור, סבא תוך שניה ראה שאני רועדת ושאל אותי אם אני רוצה את החליפה שלו.. כמובן שישר אמרתי לא והתפדחתי ממש אבל אחרי דקה לקחתי את החליפה לבשתי אותה וככה יצאתי כזה החוצה כי סבא ביקש ממני להגיד לאמבולנס שהוא לא ככ מרגיש טוב, ככה יצאתי מהאוטו עם החליפה הלכתי לפרמדיקים וכולם הסתכלו עליי מוזר ילדה קטנה עם חליפה של סבא שלה הגדול, אבל אני הרגשתי בתוך זה הכי כיף, שסבא אוהב אותי וזה חימם אותי:) אחרי כמה דקות החזרתי לסבא את החליפה, אבל זה הזיכרון הכי חזק שלי ממנו איך הוא ישר שם לב אליי