נהלך ברג"ש

בביקורו אצל הר' מלובביץ', זכה לקבל מהרבי את השם נהלך ברג"ש - ר' גדליה שרייבר. בערוב ימיו, כתב ר' גדליה ספר אוטוביוגרפי על חייו, תחת השם שקיבל מהרבי. את קורות חייו המלאים לא ניתן להכיל בספר אחד, אבל את תמציתם ניתן ללמוד להלן.
בתחתית העמוד ניתן להאזין לדיסק שהקליט יחד עם משפחתו תחת תחת אותו השם המכיל את מיטב הניגונים אשר ליוו את חייו, וימשיכו להדהד באוזנינו לדורות.

הספר האוטוביוגרפי שכתב - נהלך ברג"ש

להורדת הספר בגרסת PDF

מקצת מקורות החיים של ר' גדליה

תרפ"ח - 1927

ר' גדליה שרייבר ז"ל נולד בברלין ביד' כסליו תרפ"ח, ב-8 לדצמבר 27'

תרצ"ד - 1933

עלה ארצה, עם משפחתו והתיישבו בתל אביב בינואר 1934 . למד בבית הספר תחכמוני , בבתי הספר ביל"ו ומוריה ובישיבת תל אביב שם גר עד שנת 1952

תש"ה - 1945

הצטרף להגנה בשנת 1945, השתתף בפעולות הגנה ובקליטת מעפילים.

תש"ו - 1946

בשנת תש"ו (1946) הצטרף לישיבת בנ"ע בכפר הרואה, בראשותו של מורו ורבו הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן זכר צדיקים לברכה. במהלך לימודיו ישיבה יצא בהכוונתו של הרב נריה לקורס מפקדים בהגנה, ובהמשך, אימן את תושבי הכפר מבוגרים וצעירים בנשק ותרגילים נוספים.

ר' גדליה היה חניך ומדריך בתנועת בני עקיבא משחר ילדותו ולאורך חייו המשיך את הקו החינוכי של מורו ורבו הרב משה צבי נריה זצ"ל, שהדביק אותו באהבתו לעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ובצורך להשתלב ביצירה ובעשייה בצרכים של מדינת ישראל הכוללים את תחומי הביטחון, החברה הכלכלה והחינוך.

תש"ח - 1948

בחודש אייר תש"ח, עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל לפלוגה הדתית בגדוד 79 בחטיבה 7, השתתף במלחמות לטרון וסלילת כביש בורמה כמפקד מרגמות. עם סיום שירות החובה בצה"ל שירת שנתיים נוספות בקבע במסגרת הרבנות הצבאית הראשית. בתקופה זו סייע בהבאת מאות חללי צהל שנשארו בשטח האוייב לקבורה בישראל. בהמשך כיהן כקצין הדת הפיקודי בפיקוד צפון.

תשי"ב - 1952

בשנת תשי"ב, לאחר שחרורו מהצבא, ניהל את המרכז השכונתי ובית הנוער בשכונת בקעה. היה זה המתנ"ס הראשון בארץ אשר פעל עם העולים החדשים אשר מקרוב באו, בעיקר מארצות המגרב וצפון אפריקה, והשתכנו במעברות "מקור חיים", ו"תלפיות".

במשך 21 שנה זכה לגדל בסיוע צוות מדריכים נפלא, דור של בנים ובנות שחיו בתנאים כלכליים קשים ביותר, וגרו בצריפים ופחונים, ויחד עם הוריהם נאלצו להתמודד עם בעיות הקליטה הקשות.

המרכז השכונתי ובית הנוער בקעה היו בית שני לאלפי חניכים שקיבלו אהבה, תמיכה חיזוק ועידוד והדרכה לחיים. רבים מהם כיהנו בהמשך כחברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות, ראשי וועדי עובדים, מנהלי בנקים, מהנדסים וקבלנים, עו"ד מחנכים ומנהיגי ציבור.

במשך השנים שבהם ניהל את המועדון, עסק גם בעשייה חינוכית כללית עם הנוער בירושלים מטעם עיריית ירושלים ומשרד החינוך. במסגרת זו קיימו קייטנות מידי שנה לאלפי חניכים, וכן ריכז את צוותי המנהלים של בתי הנוער בירושלים.

כמו כן עסק בפעילות מפלגתית מטעם התנועה הדתית לאומית - המפד"ל, ושימש כיו"ר הועדה המונציפלית, ובתפקידים נוספים.

תשל"א - 1971

ייסד בירושלים בשנת תשל"א את מקהלת החזנים הירושלמית המורכבת מכ-30 חזנים, שליחי ציבור ובעלי תפילה המופיעים בחרבי הארץ ואף מביאים את זמרת הארץ בחזנות הליטורגית בפני אחינו בגולה.

תשל"ג - 1973

בשנת תשל"ג, נקרא לנהל את המועצה הדתית בירושלים לאחר שזו ניזוקה מחיכוכים רבים ו"מלחמות היהודים"

במשך 7 וחצי שנות כהונותו כיושב ראש המועצה הדתית, שינתה המוצעה הדתית את פניה ובסייעתא דשמיא הצליחו להקים כ-50 בתי כנסת, 14 מקוואות טהרה, לבחור כ-24 רבני שכונות וגולת הכותרת – בחירתם של 2 הרבנים הראשיים לירושלים – הגאון הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל והגאון הרב שלום משאש זצ"ל אשר הגיע ממרוקו לשם כך.

תשמ"א - 1981

בהמשך נקרא לכהן במשך כשנתיים כמנכ"ל משרד הדתות. בתקופה זו פעל להסדרת זכויותיהם של הרבנים והעובדים בכל המערכת הגדולה של המועצות הדתיות ובתי הדין והיה הרוח החיה בהכנת ההסכם הקיבוצי הארצי בין העובדים והנהלת המשרד ומשרד האוצר.

תשמ"ב - 1982

לאחר סיום תפקידו כמנכ"ל משרד הדתות בשנת תשמ"ב, כתוצאה מחילופי גברא בין השרים, התמנה למנכ"ל קרן ילדינו – מרכזי תיקוותינו, שם כיהן כ-13 שנה עד תשנ"ה. במסגרת עבודתו הצליח להפעיל 13 מרכזים קהילתיים ברחבי הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד אשקלון בדרום, כאשר ליד כל מרכז קהילתי הקים הנהלה ציבורית שסייעה בהפעלת המרכז. עם עזיבתו של ר' גדליה את הקרן, פעלו בה כ-15 אלף חניכים כ"י.

תשנ"א - 1991

בשנת תשנ"א (1991) נבחר לכהן כיו"ר ארגון עובדי חינוך, נוער וקהילה (החינוך המשלים), ארגון שהיה מראשיו ומעמודי התווך והדמויות הפעילות שלו במשך עשרות שנים. במסגרת ארגון זה פועלים עשרות אלפי עובדי הוראה בכל רחבי הארץ.

תשנ"ה - 1995

בשנת תשנ"ה (1995) התמנה על ידי הממשלה, הרבנים הראשיים לישראל (הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, והגאון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל) ונציב שירות המדינה למנכ"ל הרבנות הראשית לישראל.

תש"ס - 2000

עם פרישתו לגמלאות בשנת תש"ס, חבש מיד את ספסל הלימודים מתוך רצון כביר להשלים את לימוד התורה שכה אהב, אך נאלץ להחסיר עקב תפקידיו הציבוריים הרבים .

ר' גדליה הצטרף לכולל הגמלאים בישורון אך כדרכו בקודש לא הסתפק בלימוד תורתו כהתפתחות אישית בלבד, אלא הפך את המקום לתל תלפיות, מוקד ודגם למרכז תורה ענק, אבן שואבת למאות גמלאים שחשקה נפשם בתורה לאחר עשרות שנים של עבודה מאומצת באווירה נעימה ודיבוק חברים.

ניתן לומר שמפעל זה, על אף שנעשה בשנותיו המאוחרות היה גולת הכותרת של זיכוי הרבים הכל כך אופייני לר' גדליה ז"ל.

תשפ"א - 2021

נפטר בשם טוב, ובצלילות מלאה בחיק משפחתו האוהבת בביתו בירושלים, ב-ז' שבט התשפ"א. תנצב"ה

בכל תפקידיו הציבוריים אותם מילא ר' גדליה, ראה לנגד עיניו תמיד את הזולת כיחד וכחלק מהחברה, ונתן את כל כולו לצרכי הכלל והפרט.

כל ימיו דאג לקירוב לבבות ועדות, והסרת כל המחיצות, בין אדם לחברו ובין מחנה למחנה. היה רואה תמיד באדם אוצר יקר שבהעצמתו ניתו לקדם את שגשוגה של החברה והרמת קרנה של מדינת ישראל בתוך עצמה ובקרב העמים. תמיד בדק וביקר תחילה את עצמו בדרישה לעשות יותר ויותר למען העם והארץ והרבה בלימוד זכות על כל אחד ואחד באשר הוא.